החלטה בתיק בש"פ 11175/03

           זוהי בקשה שניה של המדינה להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתשעה חודשים.

           נגד המשיב תלוי ועומד כתב אישום מתוקן בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, המונה חמישה אישומים. כתב האישום המקורי שהוגש נגד המשיב ביום 29.12.02, כלל שלושה אישומים, שבהם יוחסו למשיב שורה של עבירות אינוס ואיומים, שאת כולן ביצע במתלוננת אחת במהלך החודשים אוקטובר, נובמבר ודצמבר 2002. כפי שעולה מכתב האישום, המתלוננת, שהכירה את המשיב, ביקשה לנתק את קשריה עמו. אולם, המשיב סירב לבקשתה, עקב אחריה בכל אשר תלך וכפה עליה את נוכחותו תוך התעלמות מבקשותיה החוזרות ונשנות שיניח לה. המשיב איים על המתלוננת, ובעל אותה בהזדמנויות חוזרות ונשנות במהלך התקופה הנ"ל בניגוד לרצונה תוך שימוש באיומים ובאלימות. כתב האישום המתוקן, שהוגש ביום 22.7.03, הוסיף על כתב האישום המקורי עוד שני אישומים, לאחר שהתברר כי המשיב המשיך לאיים על המתלוננת ולהטריד אותה באמצעות הטלפון כמעט מדי יום. זאת, חרף היותו נתון במעצר עד תום ההליכים. באישום הרביעי מפורטים איומים שאיים המשיב על המתלוננת. המשיב דרש מהמתלוננת לדאוג למחסורו בבית המעצר (בגדים, תרופות, כסף וכד') ואיים עליה, בין היתר, כי אם לא תדאג לו כדרישתו, אזי "יש עוד חיים אחרי הכלא". המשיב אף איים על המתלוננת בפגיעה בגופה ובשמה הטוב וניסה להניעה לחזור בה מהודעתה נגדו. בגין המעשים המיוחסים למשיב באישום הרביעי מייחסת לו התביעה עבירות של איומים, הטרדת עד, הדחה בחקירה והטרדה באמצעות מתקן בזק. על פי המתואר באישום החמישי, לאחר שדבר שיחות הטלפון שקיים המשיב עם המתלוננת מתוך בית המעצר התגלה, הוזהר המשיב על ידי המשטרה כי עליו להימנע מיצירת קשר מסוג כלשהו עם המתלוננת, ובתאריך 3.2.03 חתם המשיב על כתב ערובה על סך 1000 ש"ח ערבות עצמית לפיו הוא מתחייב שלא ליצור קשר בכל דרך שהיא עם המתלוננת למשך 30 יום. על אף האמור, המשיך המשיב להתקשר מבית המעצר למתלוננת, למכשיר הטלפון הנייד שלה ולמקום עבודתה שוב ושוב. המשיב השמיע באזני המתלוננת אמירות כזב על כך שראה אותה מקיימת יחסי מין עם בנה ועל כך שהיא חייבת לו כספים בסך 60,000$. המשיב התקשר אף לאחיה של המתלוננת וחזר באוזניו על דברים אלה. בגין מעשים אלה מייחסת התביעה למשיב עבירות של הטרדת עד והטרדה באמצעות מתקן בזק.

           כאמור, עם הגשת כתב האישום נעצר המשיב עד תום ההליכים. ביום 21.9.03 האריך בית משפט זה (השופט א' גרוניס) בהסכמת ההגנה, את מעצרו של המשיב בשלושה חודשים נוספים. כעת, משמשפטו של המשיב טרם הסתיים, מבקשת המדינה להאריך את המעצר בשלושה חודשים נוספים.

           בבקשה להארכת המעצר פירטה המבקשת את השתלשלות העניינים במשפטו של המשיב. כאמור בבקשה, עד עתה התקיימו שתי ישיבות הוכחות, שבהן נשמעה עדותה של המתלוננת, לרבות בחקירה נגדית וחקירה חוזרת. מועדים רבים שנקבעו להוכחות בוטלו או נדחו בעקבות בקשות ההגנה וכן מטעמי בית המשפט, וזאת חרף מאמצים רבים שנעשו להקדים את שמיעת ההוכחות בתיק.

           לטענת המבקשת, על בית המשפט לשקול בעיקר את חומרת העבירות המיוחסות למשיב המעידות על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו למתלוננת ולבני-משפחתה. כפי שנטען, מסוכנותו של המשיב נלמדת גם מהעובדה שהוא לא חדל לאיים על המתלוננת ולהטרידה אף לאחר שנעצר עד תום ההליכים. באת-כוח המבקשת הגישה את גליון ההרשעות הקודמות של המשיב, והדגישה כי עברו הפלילי של המשיב כולל בין היתר עבירות של הטרדה ותקיפה, הדומות לכמה מהעבירות המיוחסות לו בהליך התלוי ועומד. להערכת המבקשת, התביעה זקוקה למועד אחד נוסף על-מנת לסיים להביא את ראיותיה, ומאחר שנקבעו שני מועדי הוכחות למחצית הראשונה של חודש ינואר, יש סיכוי כי שמיעת הראיות תסתיים במהלך תקופת ההארכה הנוכחית.

           בא-כוח המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, רבות מהדחיות במועדים שנקבעו לשמיעת ההוכחות נעוצות בטעמי בית המשפט ולא בבקשות מטעם הסניגוריה. הסניגור הביע חשש שמשפטו של המשיב לא יסתיים במהלך תקופת ההארכה הנוכחית. כמו כן טען, כי אף אם יסתיים המשפט במהלך תקופת הארכה זו, מן הדין לשחרר את המשיב ממעצרו, כמצוות המחוקק.

           שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

           אכן, יש לעשות כל מאמץ שמשפטיהם של נאשמים הנתונים במעצר יישמעו בתקופה קצרה ככל האפשר ולמרבה הצער במצב הנוכחי אין המערכת עומדת בנטל בשל אילוצים כבדים. אולם, התמשכות המשפט כשלעצמה אף שהיא נסיבה כבדת משקל לשחרור ממעצר, אינה נימוק בלעדי. בדונו בהארכת המעצר, בית המשפט אינו פטור מלבחון כל מקרה על פי נסיבותיו. עליו לשקול בכל מקרה את מידת הפגיעה בחרותו של הנאשם אל מול הנסיבות שבגינן התמשך המשפט ומהו המועד הצפוי לסיומו, וכן יש לתת משקל מתאים למידת הסכנה הממשית הנשקפת מן הנאשם אם ישוחרר. במקרה שלפנינו, ניכר על פני הדברים כי למתלוננת ולמשפחתה נשקפת מסוכנות רבה מן המשיב. איומיו של המשיב כלפי המתלוננת, שהוא לא נרתע מלחזור עליהם גם מבין כתלי בית המעצר וגם לאחר שהוזהר על ידי המשטרה, מבססים חשש ממשי לשלומה של המתלוננת ובני-משפחתה אם ישוחרר המשיב מן המעצר. לכך יש להוסיף, כי מעשי האינוס המיוחסים למשיב בוצעו באכזריות רבה, תוך התעללות קשה במתלוננת. לבסוף אציין, כי השתכנעתי שאכן אין נדרשות ישיבות רבות על-מנת להביא לסיום משפטו של המשיב. יש לקוות כי בית המשפט המחוזי, התביעה וההגנה יעשו כל מאמץ על-מנת להביא את משפטו של המשיב לכלל סיום עד לתום הארכת מעצר זו.

           אשר על כן, אני נעתרת לבקשת המדינה ומורה על הארכת המעצר בתשעים ימים נוספים החל מיום 28.12.03 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1244/02 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, הכל לפי המוקדם יותר.

ניתנה היום, ו' בטבת התשס"ד (31.12.2003).

                                                                                              ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: